מושגי יסוד בעולם הפיננסי הישראלי

מושגי יסוד בעולם הפיננסי הישראלי

 

ריבית הפריים

ריבית הפריים (באנגלית: Prime Rate ובקיצור p או פ  היא הריבית הבין בנקאית, מייצגת את מחיר הכסף כאשר תאגידים בנקאיים (בנקים, חברות ביטוח ,חברות אשראי) רוכשים כסף מבנק ישראל.

הריבית הבין בנקאית היא מחיר הכסף שהבנק משלם לבנק ישראל, שיעורה עומד כיום על 0.1% שזו ריבית נמוכה בשפל של כל הזמנים. על מחיר זה מוסיפים הבנקים עמלה תפעולית קבועה שנקראת גם מרווח שעומדת היום על 1.5 אחוז, כך שאם הבנק קונה ב0.1% , ריבית הפריים ללקוח הינה 1.6%.

 

 

דוגמאות לשימוש בריבית הפריים

כיוון שריבית הפריים עומדת כיום על 1.6% , ריבית על אשראי בגובה P+4% משמעותה כי הבנק יגבה מהלווה ריבית משתנה לפי שיעור ריבית הפריים בתוספת עמלה תפעולית של 4 האחוז במונחים שנתיים הווה אומר ריבית בשיעור של 5.6%. גם כאן, כל שינוי בשיעור ריבית הפריים יעלה או יוריד את הריבית ללקוח. להלן עוד שתי דוגמאות: כאשר הריבית היא  0.6%-P  , הלקוח משלם כיום 1%. כאשר הריבית   2%+P  , הלקוח משלם כיום 3.6% וחוזר חלילה.

בהעדר אירועים כלכליים דרסטיים הדורשים התערבות מידית, פרסום הריבית של בנק ישראל מתבצע פעם אחת לחודש, ביום שני האחרון של כל חודש קלנדרי ב-16:00. על סמך ריבית זו נקבע ריבית הפריים שנכנסת לתוקפה אחרי שני ימי עסקים, כלומר, ביום חמישי. עם זאת, מאחר שריבית הפריים תלויה בערכה של ריבית בנק ישראל, היא יכולה להשתנות בהתאם לפרסומים חדשים של בנק ישראל.

 

 

ריבית הלייבור

נתון ממוצע של ריביות על עסקאות (הלוואות ופיקדונות) במגוון מטבע חוץ שנעשו ביום מסוים, בחמשת הבנקים הגדולים בעולם בסניפיהם בלונדון.

עסקאות מט"ח גם הלוואות וגם פיקדונות. אצלנו רוב האשראי נעשה על מט"ח של דולר או אירו.

הלייבור מתפרסם כל יום.

בארץ השיטה לעבוד בלייבור שמשתנה כל 3 חודשים או לייבור שמשתנה כל 6 חודשים והלוואות ניתנות בלייבור+מרווח מסוים למשל: לייבור +1.5%.

 

בנק ישראל

הבנק המרכזי של מדינת ישראל ומכונה "הבנק של הבנקים". תפקידי בנק ישראל מוסדרים ב"חוק בנק ישראל" וביניהם: ניהול המדיניות המוניטרית של ישראל (השגת יעדי האינפלציה, כפי שנקבעים על ידי הממשלה, באמצעות קביעת רמת הריבית על הלוואות שבנק ישראל נותן לבנקים), הסדרה ופיקוח על המערכת הבנקאית בישראל, הנפקת מטבע ישראלי פיקוח על מטבע חוץ במדינה וייעוץ כלכלי לממשלה. 
 

 

בין תפקידיו של בנק ישראל:

• קביעת שיעור ריבית הפריים

• התערבות בשער הדולר ביחס לשקל

• פיקוח על הבנקים, רישוי, ניהול

• חקיקה בנקאית

• הדפסת כסף

 

מדד המחירים לצרכן

מה זה מדד המחירים לצרכן ?

מדד המחירים לצרכן הוא נתון, אינדקס,מתפרסם אחת לחודש כל 15 לחודש ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומבטא את עליית יוקר המחיה על פי עליית המחירים של סל המוצרים והשירותים במשק, השינוי בסל המוצרים והשירותים במשק מהווה את המדד החודשי

מדד חיובי למשל 0.3% אומר שיוקר המחיה בישראל עלה ב0.3% בממוצע.

השינוי בערכו של המדד מייצג את השינוי שחל במחירי המוצרים הנכללים בסל ספציפי, שנקבע אחת לתקופה. מאחר שמדובר במדד מחירים לצרכן, יהיה הסל מורכב ממוצרים ושירותים הנצרכים על ידי הצרכנים, אליהם מתייחס החישוב. מדד המחירים בנקודת זמן לאחר תקופת הבסיס יהיה שווה למדד בתקופת הבסיס כשהוא מוגדל (או מוקטן) על פי שיעור השינוי של עלות סל המוצרים והשירותים.

המדד הוא חלק מהמשכנתא וחלק ניכר מביצועי המשכנתא מושפע ממדד המחירים לצרכן.

להלן התנהגות המדד בשנים האחרונות:

 

אינפלציה

היא מצב של עליית (ניפוח) מחירים של סחורות, מוצרים ושרותים במשק.

תופעה זאת מתרחשת כשיש ביקוש גדול למוצרי צריכה, רמת הביקושים גבוהה מן ההיצע ואז המחירים עולים בכל הסקטורים, ואז שיעור המדד עולה, כאשר המחירים עולים לאורך תקופה אומרים יש עליית מחירים,  המדד עולה כל הזמן וזו אינפלציה. למה זה רע?  אם המדד עלה בשנה ב4% אז המשכורת החודשית שווה רק 96% מהשנה הקודמת, אלף שקלים שווים בסוף השנה רק 960 שקלים כלומר כוח הקניה של 1000 ₪ הפך להיות רק 960 ₪.

האזרח ששכרו נשחק ב4% לא יוריד את רמת החיים שלו ואף ישאף להעלות אותה. בשביל לשמור על רמת חיים כמו שהיה רגיל הוא יאלץ להיכנס למינוס בבנק, משיכת יתר, הלוואות אשראים חוץ בנקאיים ולצרוך את החסכונות שלו. במצב כזה לאנשים במצב מסוים נגמר האשראי ואז הם מקטינים קניות, צורכים פחות ואז המחירים יורדים זה מצב שאנחנו נכנסים למיתון.

במצב של מיתון וזיהוי האטה בפעילות מפעלים,רשתות, סוחרים מזהים מיתון וכדי להגן על עצמם יתחיל גל של פיטורים במשק. במצב של מיתון האינפלציה נמוכה מאד, מדדים שואפים לאפס, זה מצב של קיפאון במשק והעדר צמיחה. במצב זה בדרך כלל בנק ישראל יוריד ריביות כדי לעודד שוב את הצריכה ואת הצמיחה במשק.

מצב אופטימאלי

יעד האינפלציה של המשק עומד כיום על 1-3%, שמביא לביקושים טובים, גדילה של הכוח היצרני, יצירה של מקומות עבודה ולבסוף צמיחה (צמיחה היא גדילה של כלל מקורות הכלכלה במשק)  המודל המיטבי מדבר על אינפלציה בסדר גודל  של  כ1.5% ֵלצד 5%-6% צמחיה בשנה.